לא מעניין אותו להרוויח כסף...

כסף. מהרגע הראשון עם יזמבה - עניין הכסף הטריד אותי. לא רוצה שהחברה הצעירים שלנו יחשבו שמעכשיו לכל בקשה צריך להצמיד תג מחיר. מצד שני, כן, כולנו עובדים בשביל כסף ואנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו לעבוד ולהרוויח כסף. אין מה להתבייש בזה. ובבסיס הרעיון של יזמבה, אנשים מהקהילה תורמים לקהילה בכך שהם עוזרים לנוער לעבוד - תמורת כסף.

אז עוד לפני שבכלל גיבשתי פתרון לסוגיית הכסף המטרידה, מצאתי את עצמי יושב מול הילדים ועף איתם על הרעיון של יזמבה. זה אני. אימפולסיבי סידרתי. לפעמים אני חוטף כאפות מהאימפולסיביות הזאת. ולפעמים קורה מה שקרה באותה פגישת יזמבה ראשונה עם הילדים.

באותו ערב הגיעו למרכזון איזה 20 ילדים לשמוע על הרעיון של יזמבה ואיך נוכל לייצר פה עוד הזדמנויות עבודה עבורם. ככל שהתקדמנו ראיתי איך עוד ועוד זוגות עיניים נפתחות ונורות נדלקות להם מעל הראשים. הם לא הפסיקו לשאול שאלות, להציף את הרעיונות שלהם, להתווכח אחד עם השני אם צריך לעשות ככה או ככה, ואני ניסיתי להסביר גם את הדברים שאני בעצמי עדיין לא הבנתי.

כל הילדים… חוץ מילד אחד.

הוא ישב על הספה מולי ושתק. ראיתי שהוא חושב אבל לא הצלחתי לקרוא אותו. גם לא זכרתי איך קוראים לו. מה שכן זכרתי זה שהילד הזה היה כוכב בהצגת בר-מצווה שעשו לפני כמה שנים באמפי של ההרחבה. היה לו אז משהו שתפס אותי וגם עכשיו בשיחה משהו בילד הזה תפס אותי.

אז לקראת הסוף, פניתי לילד הזה ואמרתי שאני רואה שהגלגלים מסתובבים אצלו ואני רוצה לשמוע מה הקולות שהוא שומע.

ואז הוא אמר לי… ״שמע, לא מעניין אותי להרוויח כסף. אני אוהב מוסיקה ויש לי חלום שיהיה לנו פה במגל חדר מוסיקה. יבואו ילדים ומבוגרים ונוכל לחשוף אותם למוסיקה. זה מה שאני רוצה לעשות. בזה אתה גם יכול לעזור לי?״

כאפה.

וכך, בעזרת אמיר ירון, מצאנו את החתיכה החסרה ביזמבה. הצלע השלישית. יש יזמויות. יש ״קו חם״ לעבודות מזדמנות. ויש תרומה לקהילה.

מיד, כמובן, התחלנו לתכנן את הצעדים הפרקטיים לקראת הגשמת הרעיון של אמיר. ארבל יגר, שלקחה חלק בהקמת חדרי מוסיקה בלהבות חביבה ובגן שמואל, התנדבה להיות המנטורית של הפרויקט ולאט לאט התחלנו לטפטף את הרעיון לכל מיני כיוונים. כבר התחילו לתרום כלי נגינה ויש דיבור על מקלט או חלל אחר שישמש כחדר מוסיקה - אבל שום דבר לא סגור.

אמרתי לאמיר שלא יחכה שדברים יסגרו מעצמם. שיתחיל להפיץ את המוסיקה והחדר כבר יגיע. אז הוא יזם שיחה עם ליטל, המדריכה האדמונית של כיתה ו׳ ומוסיקאית מחוננת בפני עצמה, וקבע איתה פעילות מוסיקה לילדי ליצ׳י.

וכך הגענו להערב, שישה שבועות אחרי הפגישה הראשונה ההיא במרכזון. אמיר ושותפיו, עירן זהיר ושגיא גוטליב, לקחו את הצעד המעשי הראשון במסע לעבר חדר המוסיקה שבקרוב יוקם במגל בע״ה ובלי נדר. פעילות מוסיקלית לילדי ליצ׳י.

האמת, כשאני רואה את החברה האלה בפעולה, מחוברים לעצמם ומבינים היום אולי קצת יותר שהם יכולים לחלום ולהגשים, אני חייב להודות שאני כבר לא ממש מוטרד מעניין הכסף.

פוסט הזה פורסם בקבוצת הפייסבוק שלנו בקיבוץ מגל ב 18.2.2018.

#מגל #אלעד #ראשי